מה צריך לדעת על ניהול חשבון בנק בגיל השלישי?

בגיל השלישי, חשוב להיערך למצב שבשל מחלה, אשפוז, או ירידה קוגניטיבית, באופן זמני או קבוע, יהיה קשה לנהל את החשבון בצורה שוטפת, למשוך מזומן, לבצע תשלומים, עסקאות וכו. כדי להיערך למצב כזה, ולא להגיע למצב בו החשבון משותק ולא ניתן לבצע פעולות ללא מינוי אפוטרופוס, ניתן למנות בן או בת משפחה כמיופה כוח או שותף /ה בחשבון ובנוסף, מומלץ לערוך ייפוי כוח מתמשך.

סיפור של לקוחה יקרה, בת יחידה לאם בת 70 המתנהלת עצמאית בכל תחום ובכלל זה בחשבון הבנק. האם אושפזה במפתיע לשבועיים והיה צורך בהוצאה כספית של כ 8,000 שח לטיפולים שונים. מכיוון שלא היה מיופה כוח או שותף בחשבון, לא ניתן היה למשוך כספים ולבצע את התשלום מהחשבון. לבת לא היה את הכסף זמין, והיא נאלצה לקחת הלוואה. מצב זה היה יכול להיפתר בקלות יחסית לו האם הייתה דואג לייפוי כוח או להכנסת אדם נוסף כשותף.

מהו ייפוי כח לבנק?

בעל חשבון יכול למנות מיופה כוח כשלוחו לבצע פעולות בנקאיות בחשבונו. רק בעל החשבון יכול לתת ייפוי כוח לבנק, והוא יכול לבטלו בכל מועד שיחפוץ. באמצעות ייפוי הכוח, הילדים יכולים לפעול בחשבון של ההורה ולסייע לו או לה במידת הצורך בניהול שוטף של הוצאות וכו. מיופה כוח אינו הבעלים של החשבון, אלא רק שליח של בעל החשבון, ולכן כמו שאינו שותף לזכויות בחשבון, הוא אינו שותף גם לחובות בחשבון. ייפוי הכוח מתבטל כאשר בעל או בעלת החשבון מאבדים את כשרותם המשפטית. במקרה כזה, צריך להיערך מראש עם ייפוי כוח מתמשך או לפנות לבית המשפט בבקשה למינוי אפוטרופוס לרכוש.

הכנסת אחד הילדים כשותף לחשבון?

כאשר מכניסים שותף לחשבון בנק, כל אחד מבעלי החשבון רשאי לעשות את מלוא הפעולות, ללא צורך בקבלת הסכמת וחתימת השותף בחשבון. נניח שאב ובן הינם בעלים במשותף בחשבון הבנק. במידה והאב אינו מסוגל, באופן זמני, לנהל את ענייניו השוטפים, אין צורך במינוי אפוטרופוס, שכן לבן קיימת גישה לחשבון, וביכולתו לטפל בענייניו של אביו. יחד עם זאת, הוספת אדם כשותף לחשבון אינה הופכת אותו אוטומטית לשותף בכספים שבחשבון, אבל עלולה לעורר טענות מסוג זה, אשר יאלצו התמודדות בבתי משפט. מקרים רבים מגיעים לבתי המשפט בשאלה האם השותף בחשבון המשותף הוא בעלים של חלק מהכספים בחשבון. לדוגמא, הורה הכניס את בתו כשותפה לחשבון בכוונה שתוכל לעזור לו בביצוע פעולות שוטפות. לאחר זמן מה הבת עברה הליך גירושין, ובן זוגה לשעבר תבע את הכספים בחשבון המשותף של האב והבת כחלק מהרכוש המשותף. דוגמא מכיוון אחר: אמא הכניסה את בנה לחשבון. נכנס סכום כסף גדול כתוצאה ממכירת נכס, והאם הלכה לעולמה. הבן טען שהכספים שייכים לו כשותף לחשבון ולא חלק מהירושה.

חשוב להדגיש כי מתן ייפוי כוח או הוספת שותף או שותפה בחשבון נותנים מענה למצב בו בעל או בעלת החשבון כשירים וצלולים. במצב של ירידה קוגניטיבית וחוסר כשרות, יש להפעיל ייפוי כוח מתמשך או לפנות לבית המשפט בבקשה למינוי אפוטרופוס לרכוש.

אז מה נכון ומה כדאי? אין תשובה שמתאימה לכולם. צריך להבין את המשמעויות השונות ולבחור בדרך שמתאימה לבעל או בעלת החשבון ולמשפחה.

מוזמנים ומוזמנות ליצור קשר לייעוץ בנושא.