בהרצאה שהעברתי לאחרונה, שאל אותי אחד המשתתפים: "אני ואשתי שותפים בחשבון הבנק, והבת מיופת כוח, אם לא אהיה כשיר הם ימשיכו לפעול בחשבון, אז למה אני צריך לעשות ייפוי כוח מתמשך?" זאת הנחה נפוצה, אך לצערי שגויה.
גם כאשר בני זוג שותפים בחשבון, במצב בו אחד מבני הזוג לא כשיר, בן או בת הזוג אינם יכולים להמשיך לפעול כרגיל בחשבון, ויש צורך בפנייה לבית המשפט בבקשה למינוי אפוטרופוס.
מה הסיבה? כאשר אדם בריא וצלול, הוא יכול להכניס שותף או מיופה כוח לחשבון. שותפות בחשבון וייפוי כוח רגיל, מתקיימים כל עוד האדם כשיר, כאשר הרעיון הוא שבעל החשבון עצמאי וכשיר ויכול לפקח על פעולות מיופה הכוח או השותף.
אם בשל מחלה פיזית או ירידה קוגניטיבית, האדם לא כשיר לקבל החלטות, והבנק מודע לכך, ייפוי הכוח מתבטל וחשבון הבנק, כולל חשבון משותף של בני זוג עלול להיחסם, ובן או בת הזוג יוכלו לפעול באופן מוגבל בלבד, עד למינוי אפוטרופוס על ידי בית משפט.
כאשר בן משפחה ממונה לאפוטרופוס, פעולותיו נעשות תחת פיקוח של האפוטרופוס הכללי הכולל הגשת דו"ח שנתי, תיעוד הוצאות והכנסות ועוד. כרטיסי האשראי מתבטלים, והוצאות חריגות, כמו גם תמיכה בבני משפחה, טעונים אישור בית משפט. ההיגיון מאחורי פעולות אלו הוא להגן על האדם ולמנוע ניצול ושימוש לרעה בכספים. עם זאת, מדובר בהליכים משפטיים ובירוקרטיים מתישים ומסורבלים שמקשים על המשפחה שגם ככה נמצאת במצב משברי, ומופתעת לגלות שהמדינה מצטרפת אליה כשותפה בקבלת ההחלטות.
איך נמנעים מסיבוכים ובירוקרטיה מיותרת?
כדי למנוע את העול הבירוקרטי המתיש ואת מעורבות המדינה, אנחנו יכולים בעודנו כשירים ובריאים לערוך ייפוי כוח מתמשך. ייפוי הכוח המתמשך חוסך את הצורך בפנייה לבית המשפט למינוי אפוטרופוס. בייפוי הכוח המתמשך אנחנו בוחרים בני משפחה שאנחנו סומכים עליהם לנהל את עניינינו הכספיים, האישיים והרפואיים, למקרה שלא נוכל לטפל בעניינו. בנוסף אנחנו יכולים לתת הנחיות, איך אנחנו רוצים לנהל את ענייננו ואיזה פעולות אנחנו רוצים שמי שיטפל בנו יבצע, כהמשך ישיר של יחסי קרבה ואמון, ותוך מינימום התערבות חיצונית ופיקוח של הרשויות.
אני מוסמכת לערוך מסמך ייפוי כוח מתמשך, ואשמח לענות על כל שאלה בנושא.
